רמזי סלימאן
NON OMNIS NORIAR
בראותי את היונים
אשר הקימו את קניהם
על גגות הבתים הישנים
ובין תריסי העץ
השזופים מחום השמש
אצות להן,
מלקטות פירורים קטנים
של לחם, וגרעינים זעירים,
ולאחר מכן,
עפות לפתע
מותירות די והותר
לחם וגרעינים
לציפורי דרור ואדומי החזה
לזרזירים הנודדים
אל החום,
ולציפורים ועופות שמיים
שאת שמותיהן איני מכיר,
כי אז אדע
בוודאות גמורה
שהעולם עודנו מיטיב
איתנו, ושאני לבטח
לא אמות כולי.