זה הגוף המת
רמזי סלימאן
זה הגוף המת / הגוף המת עם עיניים בוהות/ בשמי החידלון /
סנוור את עיני / עד אשר הוסחה דעתי / מהאמת הקולעת של המטוס.
זהו הגוף המת / הגוף המת תחת שמיכה ישנה / הוא אשר סנוור את עיני /
עד אשר לא יכלו עוד לראות / את פאר הפצצות רבות החורבן.
אך מיהו הגוף המת הזה?/ מי היה הגוף המת לפני שמת? / האם היה נער שהפליג מעט בחלומו /
ובכך התרחק מדלת ביתו? / או ילד שקראוהו חבריו / אז אץ לו בחדווה לחבק את מותו?
נפח הגוף המת אינו מושיע / אינו מודיע מי היה הגוף המת/ לפני שעזבו דמו /
עיני הגוף המת אינן מושיעות / אינן מגלות / את שראו / לפני שהפכו עיניים קרות/ של גוף מת.
סליחה / זהו הגוף המת / הגוף המת בפתח חדר הגופות המתות /
סנוור את עיני / עד אשר התעלמתי / מחוכמת הפצצות / אכן /
זהו הגוף המת / עם זרועותיו המצולבות מתחת לשמיכה הישנה /
בלבל אותי / עד אשר התעלמתי / מהאמת הקולעת של המטוס.