רמזי סלימאן
ביקור קצר של נסיך
לא מלאו לי שש / עת צבע "בלביית אליאס" את קירות חדרי.
אותה עת עוד לא ידעתי / מיהו הנסיך הזה / שאת דמותו צייר ה"בלביית" על קיר חדרי.
ולאמתו של דבר / בכל שכונת ה"אורתודוקסים" איש אז לא שמע / על נסיך זה / לא מקרוב / ולא מרחוק.
אפילו "בלביית אליאס" עצמו / לא ידע / מיהו הנער בעל העיניים הישנוניות / שיער הזהב /
החרב המושפלת / והגלימה דמוית זנב לוויתן.
**********
לאחר ש"הבלביית" סיים לצייר את התמונה / השתנו חלומותיי / נהיו משהו אחר/
שכן כל לילה בה נרדמתי / הייתי עף / נישא על-ידי ציפורים עדינות ולבנות / אל הר "המקפצה" /
או אל מחוזות רחוקים וקסומים. שם הייתי מתיישב לי / על סלעים חלקות / מעל לפסגות גבוהות /
וצופה בשקיעה אחר שקיעה. ואם הייתי מתעורר / די היה בכך שאביט / בנער הצעיר / בעל שיער הזהב/
וכתפיות הכוכבים / בכדי שחדרי יתמלא גחליליות ידידותיות / שהיו חודרות מבעד לחלוני / ומנצנצות באורן החומל.
**********
כאשר מלאו לי עשר / החליטו הורי שקיר צבעוני אינו יאה לגילי. הביאו צבעי חמור סבר / גירד את הקיר / צבע אותו סיד לבן / כשאר הקירות.
וכך / בבת אחת/ נכנסתי לעולם הפוליטיקה.
משך היום /הייתי יושב שעות מול הרדיו / מקשיב ל"קול אל-ערב מקהיייייייר" / ובערב / הייתי עומד על שרפרף קטן / מדקלם לאוזני אורחינו /את נאום "עבד אל-נאסר" / מלאים את התעלה.
**********
היום / לאחר שנים שלא ניתן לספור על אצבעות רבות / איני חושב עוד על ילדותי. ועקב סיבות רבות /
כגון נטייתי לדבר אמת / ושאט נפשי מאנשי שקר / לא התקרבתי לפוליטיקה / ולא נתתי אמון באנשיה.
ובאשר לגחליליות / שנצנצו בחדרי / ככוכבים שתקנים / אלה נעלמו/ לאחר שהבתים קברו את רחבותיהם / מתחת למשטחי מלט.