Log in
Register
המלחמה פרקה את משאה
רמזי סלימאן
המלחמה פרקה את משאה
הנה המלחמה פרקה את משאה
החנתה את הטנקים במקומות ממוספרים,
ניקתה את שאריות ההריסות מתחת לציפורניים:
עור שהתפחם ונשמות שיציאתן התמהמהה
ובאה לפגוש אותנו בבית הקפה הקטן
בשדרות בן-גוריון.
לבשה פנים של מכר ותיק
וישבה לשתות קפה עמנו.
לספר לנו בעיניים מנומנמות ושפתיים דקות
על הקושי הרב
בתרגום חיים נחמן ביאליק לערבית.
לא נורא אם המשקל והחרוז ייעלמו
אמרה, בעוד אצבעותיה נוקשות
על שולחן העץ הקטן. חשוב שנותיר
את מהות השיר. שנשמֵר
את רוח השיר.
אני לא מבין במשקלים
ולא בחריזה.
לכן הרכנתי את ראשי
בהציגי תנוחת הקשבה דרוכה
נוקש באצבעותיי על השולחן
וממלמל כמתרצה:
בדיוק כפי שאמרת
חי נפשי, כפי שאמרת.
מערבית: ששון סומך
Designed by Sowillo.com